דף פתיחה
חדשות!
להציל את החוף
המצע
האנשים
מה לעשות?
רקע להרס החופים
אנטנות סלולאריות
תמונות
הודעות לתקשורת



 
תעלומה: איך שחיתות של מיליארדים עוברת בשקט?
מאת: דרור עזרא
08/11/2005

בשבוע שעבר, עבר בכנסת בקריאה טרומית "חוק עיגון זכויות החקלאים בקרקע". המעניק זכויות מופלגות בשווי מיליארדי שקלים לקבוצה קטנה וכוחנית.

מה זה "חוק עיגון זכויות החקלאים בקרקע"?
חוק זה הוא החלטה של מינהל מקרקעי ישראל 979 המעניקה מתנות בשווי מיליארדים לקבוצה קטנה בעלת יכולת שתדלנות מופלאה שקרויה "החקלאים". החלטה זו בוטלה בתחילת השנה ע"י היועץ המשפטי לממשלה, ובניגוד לדעתו, חברי הכנסת הנכבדים החליטו לנסות להעביר אותה.

אז איזה מתנות ה"חקלאים" מקבלים?
1. הנחות של 80% ויותר משווי הקרקע(דמי ההיוון) בחלקת המגורים של החקלאי (בת 2.5 דונם)
2. אפשרות לבנות 4 יחידות דיור נוספות בחלקת המגורים של החקלאי.
3. אפשרות למכור ולהשכיר את יחידות הדיור האלו ללא קשר לשימוש חקלאי.
4. אפשרות לפצל את חלקת המגורים של החקלאי לחלקות משנה ולמכור אותם בשוק החופשי.
5. מתן אפשרות בנייה של 500 מ"ר לצורכי תעסוקה קייט מסחר וכו'

אפשר לדמות את החלטה 979 להגרלת לוטו שבה בפרס הגדול יכולים לזכות רק קבוצה מצומצמת של אנשים וכל שאר יסתפקו בפרסים הקטנים אם בכלל.
החלטה 979 מדלגת על הקטע של ההגרלה, וישר מעניקה את הפרסים ל"חקלאים" הפרס הוא בעצם הרכוש של כולנו, משאבי הקרקע. קרקעות שנבחרי הציבור היו צריכים לנהל בנאמנות עבור כלל הציבור ולשמור עליהן אבל למעשה עושים בהם כבתוך שלהם ומחלקים אותם למקורביהם.

הסבר לנושא דמי ההיוון
(מתוך אתר מינהל מקרקעי ישראל)
היוון הוא תשלום חד פעמי בהווה בעבור סך התשלומים העתידיים למינהל (במקרה זה, של דמי החכירה השנתיים) לכל תקופת החכירה.
היוון פוטר את החוכר ממספר חובות:
1. ‎תשלום דמי חכירה בכל שנה.
2. ‎תשלום דמי הסכמה בעת העברת זכויות בנכס.
3. ‎בבנייה רוויה בלבד (בתים משותפים בני ‎2 קומות ומעלה ובעלי ‎4 דירות לפחות) - פטור מתשלום ומקבלת אישור המינהל בעת ביצוע תוספת בנייה.

כך כותב היועץ מזוז בחוות דעתו על נושא ההיוון בהחלטה 979:
"כך, למשל, באשר לשיעור ההיוון שנקבע בהחלטה עבור הזכויות הבסיסיות למגורים הוא 3.75% מערך הקרקע (למשך 5 שנים מאישור ההחלטה), וזאת כאשר במגזר העירוני שיעור ההיוון כיום הוא 5.5%, על בסיס דח"ר(דמי חכירה) של 80%, וזכות ליח"ד אחת בלבד עד לגודל של 160 מ"ר. שיעור זה מקורו בשיעור ההיוון שנקבע בשעתו במבצע ההיוון במגזר העירוני. ברם, הקבלה זו אינה מביאה בחשבון את זכויות המוצא השונות: בעוד במגזר העירוני כבר שולמו, ככלל, דמי חכירה ראשוניים של 80%-40% אחוזים, הרי במגזר החקלאי לא שולמו ככלל דמי חכירה ראשוניים, אלא רק דמי חכירה שנתיים בסך של כ- 600-400 ש"ח בלבד עבור הנחלה כולה (שגודלה נע כידוע בין 20 ל- 80 דונם)."

איך התנהל מהלך העניינים שהוביל להעברת החלטה 979?
בשנת 2002 קיבל בג"ץ החלטה תקדימית שבה ביטל את החלטות המינהל שנתנו הטבות מפליגות למגזר החקלאי. לראשונה הוכנס לשימוש המונח "צדק חלוקתי" שמשמעו שרכוש הציבורי המשותף צריך להתחלק באופן הוגן וצודק לכלל הציבור מבלי להעדיף מגזר כלשהו.
בשנת 2003 העלה השר אוהד אולמרט שכיהן דאז, כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 979 להצבעה למרות שהיועץ למשפטי לממשלה הורה לו לא לעשות כך. כאמור, השר אולמרט לא שעה להוראת היועץ המשפטי לממשלה והחלטה 979 עברה במועצת מינהל מקרקעי ישראל.
בעקבות החלטת המינהל הורה היועץ המשפטי לשר האוצר בנימין נתניהו, שחתימתו דרושה למימוש ההחלטה, לא לחתום על החלטת המינהל.
בתחילת 2005 שלח היועץ מזוז מכתב לשר האוצר וליו"ר המינהל שלמעשה מבטל את החלטה 979.
היועץ כתב: "אין בעיני ספק כי המדובר בהצעת החלטה החורגת באופן מהותי ויסודי מן המציאות המעשית והנורמטיבית הקיימת..."
עוד כותב היועץ: "חרף היותה של החלטה 979 רפורמה מרחיקת-לכת, שביסודה שינוי במדיניות המינהל, ומשמעויותיה רחבות היקף, הליך קבלת ההחלטה לא לווה על-ידי צוות מקצוע..."
בנוגע לנושא הצדק החלקתי כותב היועץ:"מתן הטבות כאמור, ובעיקר האפשרות לסחור בהן, מעוררת שאלות של הטבה עם ציבור מסוים על חשבון נכסי כלל הציבור, ותוך הפסד הכנסות לאוצר המדינה, ממנו נפגעות קבוצות אוכלוסיה אחרות"
מסכם היועץ: "בנוסחה הנוכחי לוקה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 979 בפגמים וליקויים שונים, כמפורט לעיל, ועל-כן אין שר האוצר רשאי לאשר את ההחלטה בנוסחה זה."


מה התרחש בשבוע שעבר בכנסת?
לכאורה, חוק זה המעניק הטובות בלתי מתקבלות על הדעת לקבוצה קטנה היה צריך להיזרק לפח הראשון שהוא פוגש בכנסת. אבל לא כך קרה, זאת משום שלא מדובר בסתם קבוצה אלא אחת מן הקבוצות החזקות בישראל עם כוח והשפעה מכריעים בעיקר מול מפלגת העבודה אך גם מול מפלגות אחרות.
בעונת הבחירות המתקרבת ברור לפוליטיקאים כי הם זקוקים ל"חקלאים" לשם הישרדותם הפוליטית בעיקר בתחום של גיוס משאבים, פעילים ואולמות לכנסים.
כך קרה שבשבוע שעבר הוגש "חוק עיגון זכויות החקלאים בקרקע" לקריאה טרומית בכנסת ע"י ח"כ אפרים סנה ממפלגת העבודה.
הצעת החוק עברה ברוב סוחף של 36 ח"כים בעד ומתנגד אחד והוא, חבר הכנסת דהאמשה מסיעת רע"ם.
בעד הצעת חוק זו הצביעו כמעט כל הח"כים של מפלגת העבודה ביניהם ח"כ עמיר פרץ שטוען בלהט שהוא מחזיק את דגל הצדק החברתי, סגנית השר אורית נוקד מקיבוץ שפיים שצפוי להרוויח מאות מיליונים מהחלטה זו וגם השר לאיכות הסביבה שלום שמחון.
בעד החוק הצביע גם ח"כ חיים אורון מיחד-מרצ שהוצג בתקשורת בשבוע שעבר כח"כ הנקי משחיתות.
באופן מפתיע, בעד החוק הצביעו גם ח"כים מסיעות שאין להם קשר למגזר החקלאי והן, שינוי, ש"ס, דגל התורה והאיחוד הלאומי.
בעד הצעת חוק זו הצביעו 6 שרי ממשלה על אף, שבחוות דעתו של היועץ מזוז נאמר שהחלטה 979 מנוגדת להחלטת ממשלה!
מסתבר שיש נושא אחד בכנסת שיש עליו תמימות דעים כמעט מוחלטת והוא מתן זכויות מפליגות ל"חקלאים".

מה רע בחוק הזה?
החוק הוא חוק רע ומושחת!! החוק הזה מעניק הטבות מופלגת לקבוצה קטנה ומפלה באופן בוטה את שאר הציבור.

החוק הזה רע גם לסביבה, החוק הזה יהפוך את האזור הכפרי של ישראל לפרברים. מדינת ישראל הקטנה אינה יכולה להרשות לעצמה עוד בנייה פרברית. לפרבור האזור הכפרי של ישראל יהיו השלכות קשות הן סביבתית והן חברתיות. כבר עכשיו רוב המתגוררים באוזר הכפרי אינם עוסקים בכלל בחקלאות. בוודאי גם אתם שמתם לב שבאזורים הכפריים צומחים כפטריות לאחר הגשם, שכונות בבניית צמודת קרקע, אזורים מסחריים ואזורי תעשייה עירוניים לחלוטין. תהליך זה יואץ! לפרבור האזור הכפרי יש אפקט מזיק כפול הן של איבוד שטחים פתוחים והן של החלשת המרחבים העירוניים על ידי בריחת עסקים מהם.

אז למה החקלאים יש תמיד את המספר הזוכה?
במשך עשרות שנים זוכים החקלאים להטבות מופלגת ולא מוצדקות מן המדינה, אפשר להזכיר את הסדר הקיבוצים שבו המדינה שילמה מיליארדים בכדי לחלץ אותם מן פשיטת רגל בשל השקעות כושלות שהם ביצעו. גם בתחום משק המים החקלאים זכו במשך שנים להנחות בנות עשרות אחוזים מהמדינה. ובל נשכח כי כבר בשנות התשעים זכו הישובים החקלאים בעקבות החלטת המינהל לאישורי הרחבה בשווי מיליארדים.

ההסבר לתופעה המוזרה הזו נעוצות בכמה גורמים, ביניהם אפשר למנות את האתוס של התיישבות שמושרש בצורה אינטנסיבית בספרי הלימוד של ההיסטוריה של העת החדשה בישראל. גורם אחר הוא דור המנהיגים שכיום מנהלים את המדינה הבאים ברובם מן התיישבות ועדיין רואים בהתיישבות כמטרה העליונה של ישראל.

למעשה, סיבות מגוונות והעיקרית שבהן היא החקלאות הממכנת גרמו להפחתה ניכרת בכמות החקלאים; היום, חקלאי אחד יכול לנהל תא שטח שפעם היו מנוהל בידי עשרות חקלאים. שינוי קיצוני זה, יצר משבר תעסוקה קשה בישובים החקלאים, רבים מתושבי ישובים אלו החלו לעסוק ביזמות נדל"ן ולהשתמש בקרקע שניתנה להם לחקלאות למטרות אחרות ובמקרים רבים באופן בלתי חוקי.
מדובר כאן בתופעה חמורה שזכתה להעלמת עין, במשך שנים מגורמי האכיפה ומצד המינהל.
ביצי הזהב הנדל"ניות האלו הם הדלק שמפעיל מנגנון שתדלנות משמן ויקר, שבו נשכרים מיטב עורכי הדין בישראל, מיטב הלוביסטים ומיטב היחצ"נים.
החקלאים הבינו די מהר שאם הם רוצים להשפיע על המערכת השלטונית, הם צריכים ליצור מוקדי כוח במרכזי המפלגת הגדולות, החקלאים למעשה שולטים במרכזי מפלגת העבודה וביחד-מרצ והם בעלי השפעה רבה במרכז הליכוד.
תוצאות ההצבעה מן השבוע שעבר מראות שה"חקלאים" זכו להצלחה שתדלנית פנומנאלית, שכנראה תזכה אותם במיליארדים.

אבל אולי ההטבות מגיעות לחקלאים?
אחד הטיעונים המרכזים שהחקלאים מביאים להצדקת דרשותיהם המופרזות הוא הטיעון המפרך שבזכותם הוקמה המדינה. את הצ'ק על הטיעון הזה אנחנו שילמנו כבר עשרות פעמים, וכנראה גם נשלם בעתיד.
הטיעון הזה פשוט אינו נכון, לחקלאים ולהתיישבות יש חלק בהקמת המדינה והם אחד הביטויים של התנועה הציונית, אבל הקמת המדינה היה מאמץ קולקטיבי שהיו לו שותפים רבים.
הבעיה בטיעון הזה שהחקלאים שבים ומעלים, היא הגימוד והעיוות ההיסטורי שהוא יוצר לשאר הקבוצות שתרמו לביסוסה של מדינת ישראל.
למשל, העולים ממדינות ערב שבאו לישראל בשנות החמישים, הקריבו כמעט את כל רכושם ובאו לישראל תוך וויתור על רמת חייהם ומורשתם, וחיו כאן בתנאים מחפירים במשך שנים.
אפשר להגיד שלולא היו מגיעים לישראל בשנות החמישים חצי מיליון עולים ממדינות ערב, ישראל כנראה לא הייתה שורדת במזרח התיכון.

אז מה מגיע לחקלאים?
אנחנו מאמינים שחקלאי זכאי לרכוש את הקרקע עליו בנוי ביתו באותם תנאים שלהם זכו דיירי הדיור הציבורי. זאת בתנאי שזה יהיה אך ורק על אזור המגורים שלו, והחקלאי לא עשה שימוש בלתי חוקי בקרקע אותה קיבל לשימוש חקלאי.
אנו רואים בחקלאיים האמיתיים, אלו שבאמת ותמים עוסקים בחקלאות, כבעלי ברית בשמירה על השטחים הפתוחים, אנו אפילו נתמוך בסבסוד(לא באמצאות מים) של החקלאות, כתגמול לשירות הציבורי שהם מספקים לנו בשמירה על השטחים הפתוחים.
לצערנו, עבודת השתדלנות של הלובי החקלאי לא נעשית בידי החקלאיים האמיתיים ולא למטרת שדרוג החקלאות בישראל. מאחורי הלובי הזה עומדים "חקלאים" ציניים שהפכו ליזמי נדל"ן והם באים בעיקר מיושבי מרכז הארץ שעתידים לגרוף את עיקר הרווח מן החוק.

מפלגת הירוקים תמשיך להיאבק בחוק הזה ובגילוי שחיתות אחרים ואני אישית אמשיך להחרים את כל העסקים המסחריים בישובים החקלאיים.

הכותב, חבר הנהלת מפלגת הירוקים ורכז פורום השרון במפלגה.

לתגובות: dror_me@email.com

אי-מייל: dror_me@email.com